#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהולך במדבר ואינו יודע מתי הוא שבת?	"איתא בגמ&#x27; (שבת ס&quot;ט ע&quot;ב) דרב הונא ס&quot;ל דמונה ו&#x27; ימים ואח&quot;כ עושה קידוש והבדלה, וחייא בר רב ס&quot;ל דעושה קידוש והבדלה ואח&quot;כ מונה ו&#x27; ימים, וקיי&quot;ל כרב הונא"	סימן שדמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושין 1) קידוש 2) הבדלה?	"1) עושה קידוש על יין ופת, ותקנו הכי לזכרון בעלמא דמדינא לא יקדש דהוי ספק ברכה, וגם יקדש בתפילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) [ואינו מחויב לקדש בכל יום משום ספק דאורייתא דקידוש בכל יום לא שמיה קידוש וכמ&quot;ש בספירת העומר (סטייפלר) א&quot;נ משמע מביה&quot;ל (ד&quot;ה אפילו) דמדאורייתא יש כאן רוב ימי חול ואינו ספק א&quot;נ י&quot;ל ע&quot;פ השעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; רע&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ז) דאם כבר התפלל אין לברך קידוש בשם ומלכות מספק, וקמ&quot;ל דכאן תקנו לברך בשם ומלכות], ויתפלל ג&#x27; תפילות של שבת, ולגבי מוסף יש מח&#x27; אחרונים והכריע הכה&quot;ח (ס&quot;ק ה&#x27;) שלא יתפלל מוסף משום ספק ברכות להקל 2) יבדיל בתפילה [ומשמע דגם יבדיל על הכוס אם יש לו] (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן שדמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לעשות מלאכות דאורייתא?	"בכל יום אינו מותר לעשות אלא כדי פרנסתו [ודוקא אם אין לו אפשרות להשיג אוכל בלי מלאכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;)], ובדיעבד אם הרויח יותר אסור לעשות עוד מלאכה למחר (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן שדמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא מחויב להתענות יום אחד אם אפשר לו?	התוספת שבת ס&quot;ל כן [וכ&quot;כ הריטב&quot;א], אבל הבגדי ישע חולק עליו דא&quot;צ להתענות כדי שיוכל למהר לצאת מהמדבר (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואז)	סימן שדמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי 1) איסורי דרבנן 2) איסור תחומין?	"1) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דאסור לו לעשות מלאכות דרבנן ביום שביעי שלו ולא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא, וכמו שמצינו ביו&quot;ט שני דהוי נמי ספיקא ואסור, והא&quot;ר מקיל לעבור על איסורי דרבנן ביום שביעי שלו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {וצ&quot;ע דנמצאת דמקילין כל ז&#x27; ימים ובודאי עובר על איסורי דרבנן בשבת}, ומשמע דלכו&quot;ע מותר לעשות איסורי דרבנן בכל ו&#x27; ימים [וצ&quot;ל דיום השביעי אינו ניכר במה שהוא שובת משבותים דאפשר דאין לו מה לעשות (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;)], אכן מערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) משמע דבכל הימים אסור באיסורי דרבנן, וכן נקט התוספת שבת (מובא בכה&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;א), וכן דייק הגרא&quot;י סורשר שליט&quot;א מתוס&#x27; (ס&quot;ט ע&quot;ב) דבאו לחדש דמותר לו לילך חוץ לתחום כל הימים חוץ מיום שביעי כדי דיגיע ליישוב, משמע דבעצם ראוי לאסור יציאה חוץ לתחום אפי&#x27; בשאר ימים {ויש לדחות דתוס&#x27; מיירי אפי&#x27; י&quot;ב מיל} 2) יש ב&#x27; מהלכים בתוס&#x27; והרא&quot;ש אם רק מותר לילך הו&#x27; ימים [ואפי&#x27; למ&quot;ד תחומין דאורייתא מ&quot;מ הקילו כיון דאין בו איסור סקילה] או אפי&#x27; ביום השבת דידיה דטוב לו למהר לצאת ממדבר כדי למעט מחילול שבת, וקיי&quot;ל דמותר לילך אפי&#x27; ביום השבת דידיה (שו&quot;ע, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27; - ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן שדמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אזלינן בתר רוב ימים שהם ימי חול?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דשבת מקרי קבוע, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) בשם הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דמינכר לכל היא {וע&quot;ע במהר&quot;ם שי&quot;ק (יו&quot;ד סי&#x27; רי&quot;ג) דכתב דזמן ביאה משיח דבעתה הוי כקבוע, ואע&quot;פ שאינו מינכר לכל, וי&quot;ל ע&quot;פ השמ&quot;ק במנחות (כ&quot;ג ע&quot;א אות ט&#x27;) דאפי&#x27; אינו ניכר אמרינן כל קבוע בדבר דלא שייך ביה ביטול}, ועוד תי&#x27; הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) אע&quot;פ שאמרינן ביטול ברוב להתיר כולם מ&quot;מ לא אזלינן בתר רוב להתיר כולם אם בהכרח עובר איסור, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) וקובץ הערות (כ&quot;ז, ה&#x27;)"	סימן שדמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי תפילין?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אפילו) דיניח תפילין בכל יום דאזלינן בתר רוב ימים [דלא ככה&quot;ח (ס&quot;ק ו&#x27;) דס&quot;ל דלא יניחם בשבת], והא דאסור במלאכה היינו משום דהרבנן עשוהו כקבוע [משמע דאינו קבוע גמור], ואפי&#x27; אם הוא קבוע גמור מ&quot;מ ספק דאורייתא לחומרא וצריך להניח תפילין מספק [והגרא&quot;י סורשר שליט&quot;א מדייק מגמ&#x27; דרצה שיעשה שתי פרנסות ופריך דדלמא שבת היא, ש&quot;מ דהוא קבוע גמור מדאורייתא], ואפי&#x27; להמג&quot;א דס&quot;ל דאסור לעבור על איסורי דרבנן ביום שביעי דידיה היינו לחומרא ולא וקולא ודוקא ביו&quot;ט שני תקנו שלא להניח תפילין שלא יבואו לידי זלזול משא&quot;כ בזה במי ששכח יום השבת לא תקנו כלל, ועוד כתב הביה&quot;ל עוד סברא דכל הטעם שאין מניחין תפילין בשבת הוא משום דשבת איקרי אות והכא אינו ניכר יום השבת משאר ימות החול [דדוחק לומר דמקרי אות מחמת הקידוש דהעיקר אות הוא מחמת שביתת מלאכה ובזה ליכא חילוק], ולא דמי לחולה שיש בו סכנה דמותר לחלל שבת ואינו מניח תפילין היינו משום שעדיין יום השבת חלוק לו משאר ימים משא&quot;כ איש זה ששכח יום השבת אין חילוק בין כל הימים {ולפי&quot;ז חילוני שאינו שומר שבת יניח תפילין, וצ&quot;ע}, ויש עוד סברא דמקרי אות מה ששאר אנשים במקום זה שובתים משא&quot;כ במי ששכח [אבל סברא זו אינו ברור להביה&quot;ל], ויש עוד ראיה שהוא מניח תפילין דאל&quot;ה הו&quot;ל לגמ&#x27; לומר דניכר שהוא שבת במה שהוא אינו מניח תפילין {ויש לדחות דאינו ניכר כ&quot;כ במה שאינו מניח תפילין דאפשר דיש לו מיחש בבני מעיים}, ומ&quot;מ מסיים הביה&quot;ל דלא יניח תפילין בשעת התפילה של שבת דזה הוי תרתי דסתרי&lt;br&gt; "	סימן שדמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הממשלה מחויבה לו לעשות מלאכה ויש לו האפשרות לעשותה 1) מערב שבת 2) מערב שבת בין השמשות?	"1) מחויב הוא לעשותו מערב שבת ולא לחלל עליו את השבת (ביה&quot;ל ד&quot;ה מצומצמת, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;) {וצ&quot;ע ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;ל ס&quot;ק א&#x27;) בשם הספר החסידים דרק ראוי לאדם להכן בחודש ט&#x27;, וי&quot;ל דהתם הוי ספק אם יצטרך לחלל שבת בכלל (שש&quot;כ פל&quot;ב הע&#x27; ק&quot;ד), ועוד הקשה ר&quot;י באק למה מותר להפליג בספינה ג&#x27; ימים קודם שבת לפי הרז&quot;ה דס&quot;ל דהוא חשש פיקוח נפש וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; רמ&quot;ח)} 2) כפשוטו עדיף לו לחלל שבת בין השמשות דהוי רק ספק חילול שבת, אולם יש סברא לומר דעכשיו אינו פיקוח נפש ואין לו להכניס עצמו לספק חילול שבת אלא ימתין ליום השבת ממש דכשהוא פיקוח נפש יעשה המלאכה, והביה&quot;ל (ד&quot;ה מצומצמת) הניחו בצ&quot;ע, אמנם פשוט להאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; ס&quot;ט) דאינו יכול לחלל שבת על הסמך שיצטריך לחללה בעוד כמה שעות ואפי&#x27; אם צריך נס שלא לחללה דהרי למעשה עכשיו ליכא סכנה [ומצד שני יש שיטת הנצי&quot;ב (פרשת קרח) דמקיל אפי&#x27; לחלל יו&quot;ט כדי שלא יצטריך לחלל שבת אח&quot;כ, וזהו חידוש טפי דיו&quot;ט לא ניתנה לדחות כלל] {ולמעשה משמע דטוב להחמיר שלא לחלל בשבת גופה כל זמן שאין בו חשש פיקוח נפש אע&quot;פ שע&quot;פ דרך הטבע יהיה בסמוך אם יש לו אפשרות להמתין}"	סימן שדמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח איזה חודש הוא?	"ה&quot;נ מספק הוא מחויב לקיים הימים טובים אם אינו ניכר הלבנה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ההולך)"	סימן שדמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק יוה&quot;כ?	"צריך להתענות שני ימים, ואפי&#x27; פחות מכשיעור אסור מן התורה, אולם כשהוא מגיע לסכנה מותר לו לאכול (שלחן שלמה ס&quot;ק א&#x27;) {ונראה דמי שאינו יודע איזה יום בשנה הוא כלל מחויב להתענות כל יום עד שיגיע לסכנה}"	סימן שדמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא יודע באיזה יום יצא?	"מונה ז&#x27; ימים מאותו יום ויכול לעשות כל מלאכה דודאי לא יצא בשבת [אבל יום אחר זה אסור דשמא יצא בערב שבת], וישתדל לעשות כל מלאכתו באותו יום (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן שדמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם הולך למקום שאין החמה שוקעת?	"יש חידוש משו&quot;ת מנחת אלעזר (ח&quot;ד סי&#x27; מ&quot;ב) דהוא מצדד דנמשך אותו יום לכמה חדשים, אבל מרש&quot;י חגיגה (י&quot;ב ע&quot;א) מבואר דיום אחד הוא כ&quot;ד שעות, וכ&quot;ת דמצינו בפרקי דר&quot;א (פרק נ&quot;ב) בימי יהושע דעמדה החמה ל&quot;ו שעות עד מוצאי שבת כדי שלא יחללו את השבת, תי&#x27; הרד&quot;ל (בהגהות שם) דשאני התם דעמדה לכל העולם, אבל יש לעורר מימי המבול דמצינו במדרש (בראשית רבה ל&quot;ג ג&#x27;) דיש מח&#x27; אם לא שמשו או שמשו ולא היה ניכר ומפורש בקרא שהיה ימים ולילות, אלא נראה ליישב באופן אחר דבימי יהושע הוי בגדר לוה ופורע דמיד אח&quot;כ היה מוצאי שבת, וכן מצינו בכל מקום דעמדה החמה כגון בימי יעקב פרע בזמן אחר, וא&quot;כ בעצם אינו אלא כ&quot;ד שעות ביום לא פחות ולא יותר. והא דאמרינן (ירושלמי ר&quot;ה פ&quot;א ה&quot;א) דשנת המבול אינו עולה מן המנין, מקורו במדרש רבה (בראשית ל&quot;ב ו&#x27;) דר&#x27; יהודה אומר דשנת המבול אינה עולה מן המנין, ואמר לו ר&#x27; נחמיה אע&quot;פ שאינה עולה מן המנין עולה היא בתקופות ובחשבונות, ומפירוש רש&quot;י ומתנות כהונה שם משמע דלא פליגי, בודאי עולה למנין תקופות וחשבונות ורק לגבי חיי נח אינו עולה למנין שנותיו לפי שהיתה שנה צרה וכאילו מת ועבר מן העולם [וכן מוכח לומר דשנת המבול עולה לחשבונות דאל&quot;ה הרי שנת המבול היה שנה חמה וא&quot;כ יהיה חסר י&quot;א בשנת לבנה], ועוד, אי אמרת דלא נחשב אלא כיום אחד נמצאת שגם התאריך יהיה יום אחר וזה דבר שאינו מסתבר כלל. אלא העיקר כרוב האחרונים דאפי&#x27; אם שקעה החמה מ&quot;מ נשתנה היום כל כ&quot;ד שעות אלא דיש מבוכה גדולה באיזה רגע ביום נשתנה היום.&lt;br&gt;השע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא המור וקציעה דהוי מסופק מתי נשתנה ומדמה זה למי שהולך במדבר דמונה ו&#x27; ואח&quot;כ שובת [והוא תמוה למנות עוד ו&#x27; ימים, ועי&#x27; במחזיק ברכה דפשוט לו דממשיך מיום שיצא, ועוד נמצאת דשייך שני בני אדם להיות במקום אחד ולשמור ימים שונים, וזה תמוה דכתיב בכל מושבותיכם שתלה היום במקום (וכמו שהקשה הרב פעלים ח&quot;ב סוד ישרים סי&#x27; ד&#x27;)], ותפארת ישראל (ברכות סוף פ&quot;א) נמי מסתפק בדבר ומצדד לילך בתר מקום שיצא משם [וה&quot;נ שייך תמיהת הרב פעלים הנ&quot;ל, ויש שרוצים לפרש דברי התפארת ישראל דיורד למטה עד שמגיע למקום שיש שקיעה ואזלינן בתר זמנים שבאותו מקום, וגם זה דחוק].&lt;br&gt;הדברי יציב (או&quot;ח סי&#x27; ק&quot;ח) ס&quot;ל דאזלינן בתר זמני ירושלים, וכעין זה מצינו בפרשת דרכים (דרוש כ&quot;ג ד&quot;ה עוד נקדים) דכתב דשמים הולך אחר זמני ירושלים [אבל יש מקום לחלק בין שמים לארץ]&lt;br&gt;נראה דהעיקר הוא שמשערין ע&quot;פ חצות היום וחצות הלילה דכשחמה הכי גבוה הוא חצות היום וודאי יום וכשהיא הכי נמוך הוא חצות הלילה וודאי לילה, ועדיין צריך לדון מהו הזמן זריחה ושקיעה, ולזה יש בעיקר ב&#x27; שיטות: יש שיטת רב פעלים (ח&quot;ב סוד ישרים סי&#x27; ד&#x27;) דהוא י&quot;ב שעות ליום וי&quot;ב שעות ללילה וכמו שמוכרח לומר בימי המבול דאין סברא לחלקו באופן אחר (וכן נקט ספר הזמנים בהלכה פ&quot;ח, והביא לזה כמה ראיות, וכן נקט האמת ליעקב) {ולפי&quot;ז יש קושי אם יש שקיעה לפי הגאונים ולא לפי ר&quot;ת שהזמנים יהיו מרוחקים טובא}, אבל גם פשט זה דחוק דהגע בעצמך ביום אחד יש שקיעה בשעה 11:00 ולמחר ליכא שקיעה ונמצאת שסוף היום הוא בשעה 6:00, והוא תמוה, ועוד אינו ראיה מהמבול שהחמה לא שלט כלל משא&quot;כ הכא יש סלסול והחמה עולה ויורד וניכר זמני חצות היום וחצות הלילה, אלא נראה כהגר&quot;מ שטרנבוך שליט&quot;א (תשובות והנהגות ח&quot;א סי&#x27; שט&quot;ו, מועדים וזמנים ח&quot;ב סי&#x27; קנ&quot;ה בהג&quot;ה) דהוי כולו יום ורק בחצות הלילה הוי לילה לרגע, ומיד אח&quot;כ מתחיל יום חדש ואסור לגור במקומות אלו מפני שהוא מפקיע את עצמו ממצות הלילה אלא שיכול להתפלל מעריב אחר פלג המנחה, וספר אחוזת שדה (עמ&#x27; ק&quot;ו) רצה להביא סמך לזה מגירסת הגאונים בריש ברכות ובא השמש וטהר דאפי&#x27; בביאת מקצת אורו מתחלף היום {ויש להסתפק אם יכול להתחיל ק&quot;ש ברגע של חצות הלילה וכמ&quot;ש תוס&#x27; ברכות ז&#x27; ע&quot;א והערוה&quot;ש, אבל כפשוטו זהו רק לענין תפילה ולא לגבי ק&quot;ש}, וכן מצדד הרב דוד העבער שליט&quot;א כמהלך זו, ונראה דאם יהיה יום שהחמה למטה מרקיע תחת 8.5 ולמעלה מ-18 (בערך) שיש כאן סיבת יום ולילה דינו עם הרב פעלים שיהיה י&quot;ב שעות יום וי&quot;ב שעות לילה.&lt;br&gt;ונראה דכל זה הוא דוקא במי שיושב על הארץ ותמיד יש שינוי בהחמה אבל במי שעולה למרום (outer space) עד כדי כך שאינו יורד ע&quot;י gravity מוכרח לנהוג כהפרשת דרכים דאזלינן בתר זמני ירושלים, וכל זה הלכה ולא למעשה כמובן."	סימן שדמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הקו התאריך?	"הכוזרי ורז&quot;ה (ר&quot;ה כ&#x27;) ס&quot;ל דהוא 90 מעלות מזרח מירושלים, והשיג עליהם היסוד עולם שביבשה א&quot;א שיהיה שבת לאיש זה ולשכנו לא יהא שבת, אמנם אינו ברור מהו שיטתו בהענין, והחזו&quot;א ביאר שיטת היסוד עולם דאמרינן גרירה לצד הירושלים {ובזה ניחא גם לרז&quot;ה דנמצאת דאם אירע המוליד אחר חצות ליכא שום מקום שיראה הלבנה בראש השנה}, אמנם ספר עצי שדה (פ&quot;ו) ביאר באופן אחר דבתחילת בריאת העולם הקו התאריך היה 90 מעלות מזרח מירושלים אבל לאחר מתן תורה שניתנה לנו שבת א&quot;א להיות שם מפני טענתו של היסוד עולם ועל כרחך זזה לסוף Siberia שהוא בערך 170W והוא קו ישר [ולא אכפת לן מה שיש איי הים שם חלוקים דאין זה עיקר ישוב], ויש עוד שיטות בדבר, ר&#x27; יחיאל מיכל טיקוצינסקי ס&quot;ל דהוא 180 מעלות מירושלים דאמרו חז&quot;ל ירושלים הוא טיבורו של עולם [והוא מסתפק אם אמרינן גרירה, ולפי&quot;ז יש ספק בעיר Anchorage], והבני ציון (ח&quot;א סי&#x27; י&quot;ד, ועוד) ס&quot;ל דתלוי במקום שהיה שקיעה בזמן תליית המאורות ואמרו חז&quot;ל דתליית המאורות היתה בשעה שלישית ביום בירושלים (מוזכר במפרש על הרמב&quot;ם הל&#x27; קידה&quot;ח פ&quot;ט ועוד מקורות) [ואע&quot;פ דאיתא בפרקי דר&quot;א (פ&quot;ז) דשני המאורות נבראו בתחילת ליל רביעי י&quot;ל דזהו שיטת ר&quot;א דס&quot;ל דאפי&#x27; תקופות מונין מתשרי כדמבואר בר&quot;ה (ח&#x27; ע&quot;א) אבל אנן קיי&quot;ל דמונין תקופות מניסן (וכמ&quot;ש תוס&#x27; שם) א&quot;נ י&quot;ל ע&quot;פ מש&quot;כ בשבילי דרקיע (אות ל&quot;ד) דנתלו המאורות בתחילת הלילה אבל לא הפיצו אורן עד סוף ג&#x27; שעות בתחילת היום {דזהו זמן תקופת תשרי וא&quot;כ מסתבר דזהו הזמן שהוציא את אורו}] וא&quot;כ היתה שקיעה 135 מעלות למזרח ירושלים, ואח&quot;כ כתב הבני ציון דתלוי בצאה&quot;כ ולא בשקיעה (ועי&#x27; בתאריך ישראל סי&#x27; א&#x27; אות י&#x27; ובהערה נ&quot;ח*, וע&quot;ע מה שהשיג עצי שדה על הוספה זו של הבני ציון) ולפי&quot;ז הוא קרוב ממש למקום קו התאריך של האומות העולם, וז&quot;ל הבני ציון (ח&quot;ג אות ע&quot;א) והמתבונן בדברינו שם יראה מפלאות תמים דעים מסבב הסיבות של סדר מציאת הארצות ולב מלכים ושרים ביד ד&#x27; שהסכימו חובלי הים לעשות גבול התחלת המזרח 180 מעלות מגרענוויטש וכו&#x27; ולפלא כי הוא מכוון עם הקבלה וההלכה בדיוק נפלא קולע אל השערה, ע&quot;ש. ולמעשה, הכריע הגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א (וספר תאריך ישראל) דמדינא אזלינן בתר רוב דעות דהיינו כבני ציון ועצי שדה בצירוף עוד שיטה ולגבי איסורי דאורייתא חיישינן להשאר שיטות [כלומר, ב-Hawaii חיישינן ביום ששי להגרי&quot;מ, וב-Japan חיישינן ביום א&#x27; להחזו&quot;א]."	סימן שדמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עובר קו התאריך 1) לגבי תפילה 2) לגבי יום התענית?	"1) כשעובר קו התאריך (לכל השיטות) יש מח&#x27; אחרונים אם אזלינן בתר הזריחה ושקיעה [וא&quot;כ א&quot;צ להתפלל עוד הפעם כשהולך לזמן מאוחר אבל צריך להתפלל עוד הפעם כשהולך לזמן מוקדם] או דלמא אזלינן בתר התאריך [וא&quot;כ צריך להתפלל עוד הפעם כשהולך לזמן מאוחר אבל א&quot;צ להתפלל עוד הפעם כשהולך לזמן מוקדם דהרי הוא כבר התפלל בתאריך זה], וכדאי לצאת מידי ספק ולהתפלל בתנאי נדבה 2) לכו&quot;ע תלוי בתאריך ולא בזריחה ושקיעה (שמעתי מהגר&quot;ד העבער שליט&quot;א) "	סימן שדמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור מנפץ?	לסרוק צמר וכדומה [ובמחנה ישראל (מנפץ פ&quot;ח) משמע דוקא בכלי (מ&quot;ב דרשו)], וה&quot;ה אם חובט המקל על הגידין עד שנעשו חוטין לטוות	סימן שדמ סעיף סוף		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לנפץ גבעולי פשתן וקנבוס?	חייב משום דש שמוציאן מן הגבעולין [ולפי החיי&quot;א גם חייב משום מנפץ, ולפי המנ&quot;ח בדעת רש&quot;י רק חייב משום דש ולא משום מנפץ]	סימן שדמ סעיף סוף		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחלק עלי לולב כדי שיכול לעשות מהם סלים?	"כתב השבט הלוי (ח&quot;א סי&#x27; צ&quot;ח אות ג&#x27;) דחייב משום מנפץ"	סימן שדמ סעיף סוף		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור טויה?	"חייב אם טוה חוט ארוך ד&#x27; טפחים [ולפי רש&quot;י ב&#x27; טפחים וכמ&quot;ש לגבי גוזז (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ש&quot;מ ס&quot;ק ה&#x27;) ומבואר בתוספתא (פ&quot;ט ה&quot;ב) דשיעורן שוה], בין בכלי בין ביד [שכן דרך הנשים לטוות בידיהן כדכתיב בידיה טוו {וצ&quot;ב הראיה דהתם היה חכמה יתירה}]"	סימן שדמ סעיף סוף		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור שזירה?	הוא ג&quot;כ בכלל איסור טויה	סימן שדמ סעיף סוף		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לעשות לבדין?	הוא ג&quot;כ בכלל איסור טויה	סימן שדמ סעיף סוף		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות חוטין מבצק כדי לשזור מזה חלה?	"השבט הלוי (ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;א אות ד&#x27;) מסתפק בזה, ופשוט להחוט שני דאין טויה באוכלים, וה&quot;ה דס&quot;ל דמותר לקלוע חלות"	סימן שדמ סעיף סוף		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל האיסור לעשות שני בתי נירין?	"אם עושה נפה או כברה או ארג מטה בחבלים עובר משיעשה שני בתים [ואפי&#x27; אם מעמיד השתי בלא נירין ממש ג&quot;כ עובר, ולפי&quot;ז הוי כאילו כתוב במשנה העושה בשתי בתי נירין (תיו&quot;ט)]"	סימן שדמ סעיף סוף		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור 1) מיסך 2) אורג?	1) למתוח ולתקן השתי כדי שיכול לארוג 2) להכניס הערב בין החוטי שתי	סימן שדמ סעיף סוף		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו תולדת 1) מיסך 2) אורג?	1) השובט החוטין עד שיתפרקו 2) המדקדק ומפריד החוטין בעת האריגה	סימן שדמ סעיף סוף		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך איסור אורג בעצים?	כן, וכגון שעושה חלונות ע&quot;י העצים	סימן שדמ סעיף סוף		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לקלוע שערות?	בתלוש חייב משום אורג, ובמחובר אסור מדרבנן משום בונה	סימן שדמ סעיף סוף		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החיוב פוצע?	"הרמב&quot;ם ס&quot;ל דחייב אם מוציא ב&#x27; חוטין שתי מן הערב או להיפך, והראב&quot;ד ס&quot;ל דחייב אם חותך ב&#x27; חוטין אחר האריגה מן המסכת [חוטי שתי]"	סימן שדמ סעיף סוף		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרופא ליקח חוטין מחתיכת בגד?	יש בזה איסור פוצע ואסור מדאורייתא	סימן שדמ סעיף סוף		
